אצבעות הילדה השמנמנות שלה
- Giulia
- 6 באפר׳ 2019
- זמן קריאה 1 דקות
ניסו ללכוד את הפרפר שהתעופף מעלה מטה בין הדשא לפרחי הבר. צעדיה הקטנים במעקב אחרי מעופו. וגם כשנפלה, לא התמהמהה, קמה, ניגבה את החול שדבק בעורה והמשיכה לרוץ אחריו. וכשלבסוף הפרפר החליט לנוח על ענף נמוך, היא התקרבה, כציידת למודת מרדפים והביטה בו ארוכות. משק כנפיו, מעלה מטה, מעלה מטה, היפנט אותה. קשת הצבעים הכחולים והעדינות גרמו לפיה לפעור מעט, עיניה גדולות. היא קירבה את שפתיה אליו, עד שפיה הקטן היה כמעט צמוד אליו. היא הפריחה נשיקה באוויר, כזו גדולה שלמדה מאמא, שהפרפר יידע כמה הוא מיוחד עבורה. נשימה עמוקה "שלום פרפר." היא אמרה ונפנתה משם אל עבר השדה רחב הידיים, פרחי הבר והעולם הבלתי נגמר שבדימיונה.
תגובות