top of page

אני פותחת את פי

  • תמונת הסופר/ת: Giulia
    Giulia
  • 16 במרץ 2019
  • זמן קריאה 1 דקות

וכל השדים האלו שבתוכי יוצאים החוצה, עטים עליך. חיית טרף רעבה. אתה עומד במכנסי הטרנינג ליד המיטה. צלליותיהם מכים בך עד זוב דם. אתה דומם. אינך צורח את כאב המילים. רק גופך מתעוות ועיניך עצובות. ואז זה נגמר. השקט שורר בחדר. אני ריקה. אתה לא מסתכל עלי ויוצא אל המרפסת. מדליק סיגריה, נשען על המעקה. "את חייבת להתבגר." אתה אומר אל האוויר יותר מאשר אלי. "אני אוהב אותך." אתה מוסיף בעצב. "הם כולם אהבו אותך. אבל את בוחרת ללכת לישון עם שדים." אני קמה מהמיטה. אני רוצה לחבק אותך. תתרכך אלי. ."אל." אתה אומר קצרות. תחושת המחנק עולה בגרוני. אני לוחשת שתחזור למיטה. . "לא הלילה." "ומחר?" הקול שלי רועד.




 
 
 

Comments

Rated 0 out of 5 stars.
No ratings yet

Add a rating

Prologue

52797133_146409763040255_301186027459817

​מילים שנוגעות בנימים הקטנים של הנפש. 

הרשמו לקבלת עדכונים

חנות הספרים 

watercolor.jpg
logolarge_edited.png
  • Instagram
  • Linkedin
  • facebook

©2025 by Giulia

bottom of page