חיפוש

אני נרדמת. ואתה ניגש ויושב.

Giulia
5 בפבר׳ 2019
זמן קריאה 1 דקות

עודכן: 7 בפבר׳ 2019

בעיני הגדולות, הסקרניות כילדה, אני בוהה בך ושותקת. מקשיבה לזרם המילים שהן אתה. רק רגעים ספורים קודם לכן החזקת אותי כך שגופך כמעט ניסה להיות חלק מגופי, הלוואי ויכולנו. והאור נופל עליך ברכות שכזו שרק העדינות משתקפת מבעד לפניך היפות כל כך. אני תוהה בשאלות קיומיות ואתה רק אומר: חבקי אותי עכשיו כי מחר נחדל להיות. ואני מחליטה להטל במציאות, יום אחד תהיה שלי. אני נרגעת. אתה משכיב אותי לישון עם נגיעה כמעט בלתי מורגשת. הריח שלך עוד עלי. ״התעוררתי היום כשסיב זכרון מזוג מהחלום אל הבוקר פניך.״