אני חיה בשביל אותם הרגעים.
- Giulia
- 5 בפבר׳ 2019
- זמן קריאה 1 דקות
הערבים האלו, הימים האלו שנראים כאילו המלאכים טוו בעצמם. שיש בהם נגיעה קלה של קסם ואינך יודע אם קרו או שמא היה זה פרי הדימיון. האור המעומעם נפל על פנינו, מגלה את שניסה ליבנו להסתיר. אתה החזקת אותי חזק, כל כך חזק- חשבת שאפול. ואכן אם לא היית מחזיק בי כך, כנראה שהייתי נופלת. ועיניך רכות וזרועותיך פלדה ואני במטר מילים פוגעניות כחץ מפלח. אבל אתה איתן. ונותן לי לדבר. מכיל את כל אותן האמירות שבוודאי גרמו ללב שלך צער. ואתה מנשק את ראשי ואומר לי שאומר לך הכל, שלא אחסוך בדבר. ושליבך כן ושדבריך אמת ושלא אהבת כך מעולם. ואני נמסה אל תוך זרועותיך ואתה מפשיט אותי לאט. והעולם מעומעם, מסתורי, סובב סביבנו. מציאות מדומה של קסם.
תגובות