שחמט.
- Giulia
- 5 בפבר׳ 2019
- זמן קריאה 1 דקות
לעמוד במרכז הלוח ולראות את הרגע הזה בו המלכה נופלת. היא מתנגחת ברצפה, הד נפילתה נשמע למרחקים. ולאחריה, דממה. ממשיכים כרגיל, כביכול, אבל כלי אחד נשאר עומד על הלוח המום. הוא כבר אינו מתפקד, אלא רק מתוך הצורך לשרוד. המלך, ליבו עוד פועם למראה אהובתו שאינה בין החיים. בלעדיה הוא כלי ריק בורח הנה והנה. והם היו יחד רק בתחילת המערכה והיא, עצמאית, יצאה להגן על המולדת. ולבו עוד עם רעש נפילתה ארצה. הבדידות הזו שאפפה אותו בין חייליו הייתה קשה מנשוא. אבל כל הוויתו הייתה השקט הרועם והוא לא הראה סימני חולשה והיה ניתן לחשוב שכלל לא הרגיש בלכתה. שפתיו דוממות. כמה רחוק פתאום נראה ההיגיון מלוח השחמט.
תגובות