"אנחנו נכנסים ויוצאים, מתגנבים. קצת כמו החיה האהובה עליי, שממית. פעם אהבתי אותה כי בעיניי היה לה חוש הומור, לחיה הזו. את זוכרת שככה הייתי חותם על הפרחים ששלחתי לך, שממית אדומה. היום אני אוהב אותה כי היא קצת כמונו. נכנסת בין הסדקים, יודעת לברוח מהר, להסתתר, יוצאת כשצריך לצוד. ואנחנו צדים. חלקנו נכנסים לעומק שטח האויב כדי להשיג מידע."
לפני כמה חודשים ישבתי לקפה עם הסופרת האהובה עלי מכל Mayan Rogel. בדיוק Rina Baroukh סיימה את העריכה הלשונית על הספר ובמיומנות הפכה אותו לנקי יותר, מאוחד יותר ומהודק יותר. בלי זיופים במלודיה.
"אז איפה את עם מרלין?" שאלה מעין.
"מפחדת שהיא לא תצא מושלמת." פחד אמיתי שאכן אחז בי.
"אם את רוצה שלמות, את צריכה לפנות לליאורה." היא ענתה.
ליאורה פרידן היא בעלת איגואנה הוצאה לאור ובעלת כריכה - סוכנות לסופרים.
ברעד שלחתי לליאורה את הטקסט, מקווה שהיא תסכים לעבוד איתי. התשובה שלה גרמה לי כל כך הרבה אושר באותו הבוקר "אהבתי את הספר. בואי נעבוד יחד." ועכשיו עם ליאורה לצידי, אני מרגישה בטוחה הרבה יותר שהספר יופק בצורה המקצועית ביותר.
מרלין -*שלב ההגהות* החל.
Comentarios