וכל השדים האלו שבתוכי יוצאים החוצה, עטים עליך. חיית טרף רעבה. אתה עומד במכנסי הטרנינג ליד המיטה. צלליותיהם מכים בך עד זוב דם. אתה דומם. אינך צורח את כאב המילים. רק גופך מתעוות ועיניך עצובות. ואז זה נגמר. השקט שורר בחדר. אני ריקה. אתה לא מסתכל עלי ויוצא אל המרפסת. מדליק סיגריה, נשען על המעקה. "את חייבת להתבגר." אתה אומר אל האוויר יותר מאשר אלי. "אני אוהב אותך." אתה מוסיף בעצב. "הם כולם אהבו אותך. אבל את בוחרת ללכת לישון עם שדים." אני קמה מהמיטה. אני רוצה לחבק אותך. תתרכך אלי. ."אל." אתה אומר קצרות. תחושת המחנק עולה בגרוני. אני לוחשת שתחזור למיטה. . "לא הלילה." "ומחר?" הקול שלי רועד.
Comments