שיכולתי להחזיק אותך בפומבי. הזרועות שלי מסביבך ואתה איתן ויציב, מוביל את הדרך. אולי חצינו את הקווים. אולי עזבנו, ללא שוב, את מקום המבטחים שלנו שרק בו אנו קיימים. פרצנו את הקו הדק הזה שבין דימיון למציאות. אבל באותו הרגע, הרוח חזקה והים כנוף בלתי נגמר, לא היה איש בעולם כולו שרציתי להחזיק. לא הייתה תחושה אחרת שרציתי לחוות. היה אותך ואותי ולא היו לנו סורגים.

Comments