איש אינו מצהיר עליהן בגאון, חייהם של אנשים אינם משתנים, אין קול תרועה בחוצות ואין קולות נהי ובכי. אין צפירה ולא דקת דומייה, אין תהלוכות מחאה ואין שום שבר גלוי. אך לשני אנשים זה עולם ומלואו שמפסיק להתקיים. הם אינם מזילים דמעה, אינם מפסיקים לתפקד, הם נראים כלפי חוץ כפי שנראו תחילה. אך חדי העין יוכלו להבחין בכפיפות מסויימת שבהליכה, מבט נזכר שכזה שדבקה בו העצבות. כרעידת אדמה קטנה שלא נשמעה כלל ולא הורגשה, אך בלב הארץ הייתה מטלטלת. הם קיבלו את המציאות כפי שהיא, ולא נאבקו בה ולא מחו ומעתה ועד עולם יחיו עם סדק קטן כצלקת.

Comments