עד לאותו הרגע עד כמה העצב שלך היה גדול. יש לך עיניים שמספרות את הנפש. וכשהסתכלת עלי כך בלי לומר ולא מילה אחת, הבנתי כמה איפוק ושליטה יש בך. למשך כמה שניות אמרת את שלא אמרת חודשים. שתדעי, אמרו העיניים, אני אוהב אותך אהבה עצומה, שתדעי, הן המשיכו, אני רוצה אותך, אני צריך אותך, אל תלכי. הן אמרו, הכאב והעצב האלו קשים מנשוא. הן סיפרו לי על האהבה שלנו, הפגיעה שאתה חש. הן סיפרו על חוסר אונים ועל כוח. על איפוק שלא ידעת בחייך. על משמעת עצמית ועל אדם אחד שבחר לא להיות אנוכי. אותן העיניים גרמו לי ליפול לרגליך, לאהוב אותך עד לנימי הנפש העדינים ולא לעזוב. גם. כשהייתי. צריכה. תנחש, אומר לך במבטי שלי, כמה אני אוהבת אותך. תזכור.
Comments