על סופים ידועים מראש, הרי אני כותבת עליהם כבר עשר שנים. איני רוצה שיחבקו אותי בפעם האחרונה, איני רוצה לבכות מקופלת לתוך זרועותיו ולומר באנחה שכזו: הכל לטובה. איני רוצה כבר לוותר על אהבה. לומר: תבוא עוד אחת. מומחית לפרידות שכאלו. יודעת טוב מידי מהי התחושה של אבן מרסקת לב. יודעת להיזכר בכל הפנים שאהבתי, שנתתי, שייחלתי שיהיו שלי. ועל פניך שלך, המגע, כל שביב של עור, נגיעות האור בעיניים, השתקפותי מהן. השפתיים הנוגעות, הלוחשות פרידה. הלוחשות גורל.
top of page
bottom of page
Commentaires