אצל כל אדם זה אחר אז אספר על עצמי. זה תמיד מתחיל ברגע כזה שהוא סדק במהלך היום. הנסיעה באוטובוס, רגע לפני שנרדמים, הטיול עם הכלבה. אותם הרגעים שבהם המוח יכול להתחיל לדמיין.
אז נכון, לרוב מחשבות טורדניות חוצות את הראש, דוקרות ומזכירות כמה עוד יש לי לעשות. אבל לפעמים לא. לפעמים דמות שאת לא מכירה פתאום נכנסת לטווח הראייה שלך. מול עינייך היא קורמת עור וגידים ופתאום היא חיה. באמת חיה. את מרגישה אותה והנה, זה הרגע שאת יודעת שהרעיון לספר החדש הגיע.
לי זה קרה לפני שלוש שנים. תקופה בה הייתי מאוד עצובה ומאוד לבד. טיילתי עם ג'ולייט, שקועה לגמרי בתוך הראש שלי והדימיון שלי. ופתאום ראיתי אותו. גבר גבוה מחזיק יד של ילדה קטנה מטייל במדבר. הוא דרוך. לא בטוח שם בחוץ. והנה היא, מרלין, אדומת השיער. אבל היא לא לידם. היא בכלל עומדת במרכז אגם. שמלה לבנה. מבט מבוהל.
כך קרה לי גם עם הספר הקודם שלי ושל אורטל. ראיתי את שתי האחיות ואת האופי שלהן.
אבל פעם הייתי אימפולסיבית. ישר ניגשת וכותבת. היום, אני נותנת לרעיון לחלחל, לשקוע, להתפתח, להשתנות. ורק כשזה כבר בוער, בלתי ניתן לעצירה, התרגשות מדגדגת בבטן, רק אז אני ניגשת לכתוב אותן ומגלה מה קורה עם הדמויות האלו ככל שהכתיבה מתקדמת.
יש אנשים שמתכננים הכל מראש. לא אני. אני נותנת לרגש ולכאוס להוביל בכתיבה, מה שגורם לכך שאחר כך יש צורך בעריכה רבה. אבל כך מרגש אותי לכתוב. כך מרגש אותי לחיות.
מרלין האדומה- מכירה מוקדמת בקרוב.
#כתיבה #איך_מתחילים_לכתוב #כתיבה_יוצאת #רומן #ספרות_עברית #ספרות_מקור #ספרותעברית #שירה #פרוזה #ספרותמקור #ספרים #כתיבהיוצרת #הוצאה_לאור #מרליןהאדומה #הוצאהלאור #RedMarylin #writing #books #poetry #paintings #redwoman #portrait #drawings #midjourny #art #bookcover #מרליןהאדומה #מרלין_האדומה #דניאלהטראוב #דניאלהג׳וליהטראוב
Commenti