אני עדיין לא בטוחה שאני סגורה על התקציר - כמה שורות בודדות שאמורות לסכם ספר שלם. צ'רצ'יל אמר שעבור נאום של כמה עשרות עמודים הוא צריך כמה שעות להתכונן, אבל לנאום קצר, מדויק של כמה דקות, הוא צריך כמה ימים בכדי להתכונן.
וכך גם התקציר. איך אני מסכמת עלילה כל כך פתלתלה לכדי כמה שורות? האם בכלל הדרך בה כותבים תקציר היום היא הדרך הנכונה (תסתכלו על הספר החדש של מעין רוגל, זאבה, ועל הדרך המקורית בה היא כותבת את התקציר).
מרלין הוא שילוב. שילוב בין דיסטופיה של כיבוש איראן את ישראל. שילוב בין סיפור אהבה בין גבר לאישה - מערכת יחסים לא בריאה, אובססיבית, על סף האלימה נפשית. מרלין היא סיפור על כוח נשי, על משחק מוחות בין גברים לנשים. מרלין הוא סיפור על ישראל, העבר שלה, השואה, יום הכיפורים, חטא ההיבריס, העליות העכשוויות לארץ, בית שהוא לא בית. מרלין הוא סיפור על המוסד או יותר נכון על נשות המוסדניקים, אותן נשים (או גברים) שמחכות בבית. מרלין הוא סיפור על גבורה אבל גם על מוג לב. על אהבה אבל על אכזריות. על אהבת הארץ אבל הרצון לברוח ממנה. על נאמנות ועל בגידה. על תשוקה ועל הרס.
מרלין הוא סיפור על הפכים.
ואיך אפשר לכתוב את זה בתקציר כל כך קצר?
קשה להוציא ספר שכזה בהוצאות לאור שרוצות ז'אנר מדויק. כזה או כזה. אין באמצע. אבל היום, הספרות הישראלית משתנה. סופרים עצמאיים שוברים לאט לאט את חוקי המשחק.
מעניין אתכם? הזמינו את הספר (כל קניה שלכם מקדמת אותי לקראת ההוצאה של הספר לאור ^_^)
#מרליןהאדומה #מרלין_האדומה #דניאלהטראוב #דניאלהג׳וליהטראוב
Kommentare